לחיות את החלום

מנהל חברה אמר לי: על כל 10 דקות מחשבה, יש בדרך כלל שבוע עבודה – וזה בהתייחס לחלומות ותוכניות.

חלק משמעותי בעבודת הייעוץ שלי הוא לקחת רעיונות של יזמים או מנהלים, שלעיתים קרובות יש להם נוכחות ויזואלית מרשימה, ולתרגם אותם לתוכניות עבודה.

האמת שזאת עבודה די מבאסת! לקחת חלום או רעיון יצירתי שהגה אדם עם מעוף, ראייה וחזון, ולהכניס אותו למסגרות המורכבות מערמות של פרטים, לוחות זמנים, מגבלות תקציביות, מחירים, כמויות ועוד.

אחרי שמתחילים מחלומות וסיפורים (ומי לא אוהב סיפורים?) התוצר שיוצא הוא מפת דרכים המכוונת לעבודה קשה ולתהליכים של פשרות במתח שבין החלום לבין המשאבים.

החלק הפחות זוהר של החזון הוא הרגע שבו הוא פוגש את המציאות.כי המציאות שואלת שאלות פשוטות ומעצבנות: כמה זה עולה? מאיפה יבוא המימון? מי עושה את זה? מתי? מה קורה אם זה לא עובד?...ועוד

אבל האמת שככה למעשה נראים החיים עצמם. בחיים יש קושי שלעיתים נעלם בסיפורים ובחלומות. יש מתחים, לחצים, לוחות זמנים מפתיעים (בדרך כלל לא לטובה), יחסי אנוש שמשפיעים על ההחלטות, לצד הצלחות ורגעי אופוריה.

בתוך החיים עצמם נוצרת הדרך. הדרך שמורכבת מערכים, חלומות, אנשים, תרבות, היסטוריה ועוד.

לדרך הזאת אין באמת קו גמר, אין "והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה". יש נקודות עצירה. יש יעדים שמושגים ויעדים חדשים שמתעצבים. המסע לא נגמר, הוא רק מחליף נופים.

ככל שאתה תופס מוקדם יותר שהדרך היא החיים, כך אתה מבין שלא היעד עושה את המסע, אלא הדרך עצמה. וככל שאתה ער לדרך, אתה לא רק מתקדם. אתה חי