זווית שונה

באחד מתפקידי כסמנכ"ל כספים שכיר, עבדתי עם מנכ"ל שהיה בא אלי עם דילמות ניהוליות שונות והיה אומר לי: "זאת הדילמה..., תן לי את הזווית שלך על העניין. הזווית שלך שונה!".

זה מזכיר את אמירה: אתה חושב מחוץ לקופסה.

המושג "חשיבה מחוץ לקופסה" נולד מחידה ישנה: לחבר תשע נקודות ב־4 קווים רצופים. רוב האנשים נכשלו כי נשארו בתוך המסגרת המדומיינת – והפתרון התגלה רק כשעזבו אותה.

"חשיבה מחוץ לקופסה" הפכה לסמל לחשיבה מקורית ויצירתית. זה כמו זיהוי תוספת של תכונה נדירה שיש למעטים.

בעיני, החשיבה היצירתית השונה, היא ממגנטת ומסקרנת וגורמת לנו כבני אדם לרצות לשמוע עוד, להתייעץ, ולהיות בקרבת אנשים בעלי חשיבה מקורית ויצירתית. אנשים שבוחרים להסתכל על העולם מחוץ למסגרות.

לתפיסתי, חשיבה שאינה יצירתית, היא סוג של חשיבה על אוטומט - חשיבה שבה אנחנו שומעים מצב/בעיה והפתרון או ההתמודדות מגיעים אלינו באופן אינסטינקטיבי. אנחנו מגיבים או הולכים לפתרון שנראה לנו ברור וידוע.

כאן נשאלת שאלה אמיתית בניהול: חשיבה יצירתית זו מתנה מולדת, תכונה שקיבלתי בגנים, או “שריר” שאפשר לאמן?

לטעמי התשובה אינה בגנים!

עבורי, זו החלטה מודעת, לעצור את האוטומט. לא לרוץ לפתרון הראשון שעולה, אלא לשאול:מה עוד אפשרי? על מה לא חשבתי? איך הייתי מתייחס לבעיה אם הייתי בוחר להסתכל עליה מזווית אחרת לגמרי?

העיסוק שלי הוא בניתוח נתונים: לקחת נתונים, לזהות דפוסים, ולבנות מהם תמונה. העניין הוא שהאתגר האמיתי מתחיל דווקא אחרי שיש תמונה: לראות אותה בלי שיפוטיות, מתוך סקרנות. שם נפתחות האפשרויות שלא קיימות באוטומט או בפרדיגמה הקיימת.

חשיבה מחוץ לקופסה היא לא קסם אלא החלטה. לא ללכת עם האוטומט (או עם הזרם או עם המוכר והבטוח), אלא לעצור, לשאול שאלות, ולראות מה האפשרויות שלא נמצאות מול העיניים. אני חושב שבחשיבה המקורית יש אומץ, כי ההשלכות שלה דורשות התמודדות והן לא תמיד פופולריות. הפיתוי הוא להישאר באזור הנוחות, שם לא תעשה טעויות, אבל גם לא תשאיר חותם. בניהול הבחירה הרבה פעמים: להיות פקיד זהיר או מנהיג שמעז.