האינטואיציה מול המספרים, איך נכון להחליט?

יוצא לא אחת לשבת עם מנכ"ל של חברה שאומר שהוא מרגיש שהמצב יותר טוב ממה שהדוחות מראים. זה כמו להגיד שהאינטואיציה מצביעה שאנחנו בדרך הנכונה, ומול  זה הנתונים בדוחות מספרים סיפור אחר.

המספרים מספרים את מה שקרה. מכירות, הזמנות, לידים, הוצאות, ושאר מיני נתונים באים לספר מה קרה בארגון על מנת לתמוך בקבלת החלטות.

האינטואיציה לפי ויקיפדיה היא הסקת מסקנות מהירה על סמך מיעוט נתונים, באמצעות ניסיון והסקי עבר.

כלומר אינטואיציה היא לא רגש מנותק, אלא רגש המבוסס על ניסיון ונתונים חלקיים.

אז האם אינטואיציה יכולה לספר סיפור אחר מהנתונים? ברור שכן. השאלה איך מקבלים החלטות כאשר האינטואיציה אינה מסתדרת עם הנתונים, וצריך לבחור.

הכלל (האינטואיטיבי 😉) שלי הוא לא להתווכח עם אינטואיציות של מנהלים.

דוגמא מעניינת היא חברת אמזון שהוקמה ב 1994. בסוף 2000 אמזון עדיין לא הייתה רווחית ונראתה כמו חברה עם עתיד לא ברור. השוק טען שייגמר לה הכסף בתוך שנה. בזוס המנכ"ל סמך על האינטואיציה שלו והמשיך במדיניות הצמיחה, ובדיעבד צדק. 

אז מה המסר?

המסר הוא שכדי להוביל כיוון ייחודי, כדי לייצר משהו מיוחד וחדש, משהו שעדיין לא קיים בשוק, דרוש חזון, תשוקה ואינטואיציה. כמנהל אתה נדרש לשאול: "לאן אני לוקח את העסק שאני מוביל". נתונים מדויקים חשובים, אבל הם לא מספיקים. גם זהירות לא מספיקה. מה שמבדיל מנהיגים הוא היכולת לסמוך על אינטואיציה כשהמספרים עוד לא מספרים את כל הסיפור. נתונים חשובים, אבל לא מספיקים. מה שמבדיל מנהיגים הוא האומץ לסמוך על אינטואיציה, דווקא כשהמספרים עוד לא מספרים את כל הסיפור.

הפוסט כתוב בלשון זכר מטעמי קושי בשפה העברית אולם הוא מכוון לשני המינים!