תזרים מזומנים

תחזית לתזרים המזומנים בחברה היא כלי בקרה משמעותי ולעיתים קריטי בחייה של חברה.

התחזית היא האחריות מנהל הכספים בחברה.

בחברות קטנות, מנהל כספים אינו דבר שכיח. יש הנהלת חשבונות, רואה חשבון חיצוני וכדומה – כולם אנשי כספים, אבל בדרך כלל לאף אחד מאלו אין את האחריות לתחזק תחזית תזרים מזומנים.

אז מה הסיפור של תזרים מזומנים?

מדובר בסוף על כמה כסף נכנס וכמה כסף יוצא מחשבון הבנק. ביג דיל. כולנו מנהלים חשבונות בנק, אז מה הסיפור הגדול שזה מגיע לעסק? ואיך קורה שעסקים פושטים רגל בגלל תזרים מזומנים? האם המנהלים לא מסוגלים לבדוק את חשבון הבנק?

בשוטף, כאשר חברה מתנהלת בעולם יציב בו המכירות ההשקעות וההוצאות קבועות, למעשה התזרים חוזר על עצמו. וזאת הסיבה העיקרית לכישלון בחיזוי משברים. כבני אדם אנחנו מאמינים שמה שהיה הוא שיהיה. בתקופה יציבה אין שינויים דרמתיים בהתנהגות היתרות בבנק.

העניין שהעולם משתנה. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. עסקים שקופאים בפעילות העסקית ימצאו עצמם מופתעים מתחרות, משינויים בשוק, בטכנולוגיה, ויום אחד יגלו שהם לא רלוונטים. הביטוי הכספי יהיה שהמכירות ירדו, או שההוצאות יעלו, כתוצאה מכל האמור. ובבנק? היתרות ירדו.

חברות עם "כיסים עמוקים" ישרדו שינויים. הן יגיבו מאוחר ויבצעו שינויים שיעלו בהפסדים גדולי, אבל בסוף הן ישרדו. לעומת זאת חברות עם יתרות קטנות, יגוועו וימותו. 

כדי לשרוד חברה צריכה להשתנות, להמציא את עצמה, להשתפר, להרחיב תחומי פעילות, להשקיע בטכנולוגיות חדשות ועוד.

וכדי לבצע החברות צריכות לתכנן ולהיערך. ליצר תחזיות לזמן קצר ובינוני. ולפעול. כך לדוגמא, אם המשבר יגיע בעוד שנה, כדאי להיערך אליו היום. כשהמצב טוב וניתן לגייס הון. כי "אם הבנק נותן לך מטרייה בקיץ ולוקח אותה כאשר יורד גשם", כדאי לזהות שהגיע הקיץ!

בעסקים קטנים המתקיימים מתזרים המזומנים השוטף, הרגישות לשינויים דרמטית. ובעסקים קטנים המודעות לתכנון ולהערכות לימים קשים נמוכה.

אם נסתכל כמה שנים לאחור לתקופת הקורונה, או אפילו למלחמה האחרונה – שיעור העסקים הקטנים שנסגרו גדול פי כמה משיעור העסקים הבינוניים והגדולים.

האם היה אפשר לחזות את הקורונה? ברור שלא. האם אפשר היה להיערך אליה, ברור שכן. המשבר הבא הוא מעבר לפינה. איך הוא יראה, אף אחד לא יודע. אנחנו כן יודעים שהוא יגרום ליתרות הבנק לרדת ולעסקים לעצור או להאט. אנחנו כן יודעים שהיערכות עם יתרות נכונות תאפשר לצלוח חודשים ואף שנים של האטה.

אז איך נערכים למשבר הבא?