קורונה וחוסן פיננסי בעסקים

בשנת 2000 ניהלתי את מחלקת הכספים של סטארט אפ שמנה כ- 100 עובדים. החברה התחילה את השנה נפלא, עם צבר הזמנות לקוחות גדול, ותוכניות לצאת להנפקה וגיוס הון לקראת סוף השנה.

לכאורה היה נראה שלא ניתן לקלקל את התוכניות, בוודאי שלא בטווח הנראה לעין. הבורסות בעולם היו בשיאים של כל הזמנים וכולם היו מאושרים.

באפריל, בלי שום אזהרה מוקדמת השמיים התקדרו להם, ומה שהוגדר בדיעבד, "בועת הדוט קום", התפוצצה. הבורסות בעולם התחילו לרדת משיא בחודש מרץ ופתאום הסיפור שהניע את העולם, הסיפור של האינטרנט, הפסיק להיות סקסי והתחיל להיות מכוער וכואב.

אצלנו בחברה קרו 2 אירועים: הלקוח הגדול פשט את הרגל, והתוכנית לגייס כספים נדחתה למועד לא ידוע. באי הוודאות שהשתרר פתאום, אף אחד לא רצה להשקיע בחברות תקשורת או אינטרנט.

בתוך פחות משנה החברה שנראתה כה מבטיחה - נסגרה.

בשנת 2008, בהיותי סמנכ"ל כספים בחברה תעשייתית, יצאנו כולנו לחגי תשרי באמצע ספטמבר. כאשר חזרנו אחרי 3 שבועות לעבודה, העולם היה נראה שונה. באותו חודש פרץ משבר ה"סאב פריים" בארה"ב - המשבר הגדול ביותר ב 80 השנים האחרונות, שהשפיע על כל כלכלות העולם. אם לתאר אותו מנקודת המבט שלי: מכירות החברה ירדו ב 30%, הזמנות לקוחות בוטלו, פרויקטים בהם החברה הייתה מעורבת נעצרו, וגם הבורסות בעולם נפלו.

אך הפעם, המצב היה שונה. החברה שרדה את המשבר, התאוששה וחזרה להרוויח. מספר העובדים שאיבדו את מקום עבודתם אצלנו, היה קטן. הסיבה הייתה שנערכנו בזמן. את הסימנים זיהינו קודם, וידענו לדאוג ל"כרית של מזומנים".

כל מי שעקב אחרי השוק האמריקאי מתחילת 2007, ידע שזה יגיע. לא ידענו מה יגיע ובאיזה עוצמה, אבל היה ברור שהסופה הזאת תגרום לנזקים גם כאן.

מדוע נזכרתי עכשיו בסיפורים האלו? במילה אחת: קורונה

היום 8/3/2020 נדבקו 106,165 אנשים בנגיף. 3,594 מקרי מוות. 59,965 מחלימים.

מהעיתונות עולה שאף אחד עדיין לא יכול להעריך את השלכות האירוע.

אנחנו כן יודעים שהנגיף מתפשט בכל העולם, אלפי טיסות מבוטלות, חלק משמעותי מהיצור בסין עצר, וקיימת בעיה באספקת מוצרים וחומרי גלם שמקורם בסין. התעשיה בכל העולם נפגעת. טיסות מבוטלות, ירידה בצריכה כתוצאה משינוי בדפוסי ההתנהגות של צרכנים, ירידה בכמות הקונים בקניונים וכדומה, ביטול מופעי בידור, אירועי ספורט, כנסים בין לאומיים ומקומיים, אלפי אנשים נמצאים בבידוד, ועוד.

אם לתמצת את האמור מעלה – ירידה בפעילות הכלכלית.

אנחנו לא יודעים אם האירוע ייגמר בתוך שבועות או חודשים, ולאי הוודאות השפעה על הכלכלה.

ירידה בפעילות הכלכלית, יוצרת בעיית מזומנים כמעט באופן מיידי, והביטוי מגיע בצורה של האטה, קיצוצים ופשיטת רגל של חברות. נפילת חברה אחת גוררת בעקבותיה נפילה של ספקים בתגובת שרשרת - "אפקט דומינו".

חברות נופלות בגלל מחסור במזומנים. תמיד. ללא תלות בסיבה שהביאה למשבר, סיבה פנימית או חיצונית.

חברות ששורדות משברים שורדות בזכות רזרבות המאפשרות "אורך נשימה" ותגובה ניהולית מתאימה.

כאמור – יכול להיות שבעוד חודשיים הבהלה של החורף והקורונה ייעלמו מהעולם, השוק יחזור לפעילות תקינה וכולם יהיו מאושרים. אבל בניהול סיכונים סביר, נכון לחברה ולמנהלים אחראים לדאוג ל"כרית מזומנים", כי מה שלא מרגישים עכשיו, יתכן שבעוד חודשיים יהיה ההבדל בין חברות ששורדות לכאלו שלא.

אם אתם נמצאים בקבוצת המנהלים האחראים, ואם אתם שואלים – איך מתקדמים? איך נערכים למצב ומתארגנים כדי לשמור על חוסנה הפיננסי של החברה?

אשמח לעזור.