16.4.2020
קצת מוזר לכתוב את מה שממילא כתוב בכל מקום, אבל צריך להגיד את זה בצורה הכי ברורה. אנחנו בתוך מיתון גדול וכואב.
אתרי החדשות מלאים בדיבורים על "אסטרטגיית יציאה". ה"יציאה" הזאת הולכת להיות ארוכה.
תכלס – בקושי התחלנו להרגיש את המשמעויות. ההכנסות נעצרו במרץ, כלומר, רוב המשק בקושי חודש בעצירה. את הנזקים של החודש הזה נרגיש במלוא העוצמה במאי ויוני. וזה לפני שנדע כיצד ה"אסטרטגיה" שתוגדר עובדת.
ברור שתיירות (פנים וחוץ) על כל הנספחים, בידור, אירועים, מסעדות ובתי קפה, הם האחרונים שיפתחו, וגם אם מחר הכל יעלם וישחררו את כל המגבלות (מה שלא יקרה), ייקח למי שיתאושש חודשים רבים לחזור לפעילות נורמלית. קמעונאות, נדל"ן, חקלאות, מזון, בנקים, חברות ביטוח, המגזר השלישי, ועוד - ייפגעו במעגל שני של מיתון, דרך ירידה בצריכה ובלקוחות כתוצאה מעלייה באבטלה, קיצוץ בתקציב המדינה וירידה בפעילות הכלכלית.
בינתיים גם מה שהממשלה מציעה זה לא הרבה ובכלל לא ברור כמה היא יכולה להציע יותר. בכל מקרה "השמיכה מאד קצרה", צריך להחליט למי לסייע והאמת שגם אם התקציבים יגדלו, עדיין המציאות אחרי הקורונה תהיה מציאות שונה. במציאות הישראלית יש להניח שאם אתם לא שייכים לאחד הסקטורים החזקים במשק, כנראה תישארו להתמודד לבד עם הבעיות.
אז מה עושים ואיך מכינים את העסק למציאות שהשתנתה?
1. מגייסים מזומן – פונים לקרנות בערבות מדינה ולקרנות שלא בערבות מדינה, בנקים, ו... כל מי שאפשר לגייס ממנו הלוואה לזמן ארוך. כמה? כמה שאפשר וכמה שיותר.
2. מצמצמים הוצאות – הכוונה את ההוצאות שלא הצטמצמו לבד ואלו שעוד לא צמצמנו ואלו שאנחנו בטוחים שאי אפשר לצמצם.
3. בונים תכנית הישרדות ל- 12 החודשים הקרובים. תכנית שמשלבת ניהול רזה, עם גמישות מקסימלית. תכנית שיודעת לחזות את הקשיים בתזרים, את המגבלות הבעיות והאפשרויות, וגם מאפשרת לנצל הזדמנויות.
נערכים לגרוע מכל.
אם התרחיש הפסימי לא יתממש, רק לטובה – נשאר עם מזומנים ביד לניצול הזדמנויות חדשות שנקרות בזמן משבר.
Comments